<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך הלל</h1>
<h2>דף לג.</h2>
ודיחוי דאמרינן אצל מצות כגון בכיסוי הדם ובליקוט ענבי הדסים ובעי ר' ירמיה בפ' לולב הגזול הל' דנקטם ראשו נקטם ראשו מערב יום טוב ועלתה בו תמרה [סוכה ל"ג ע"א] דמסקינין בההיא שמעתא דלא פשטיה נראה ונדחה חוזר ונדחה דלא דמי מצות לאיסורא ולטהרות לשבת וכל הני דחוים דאמר ר' יוחנן אכל חלב והפריש קרבן ונשתמד ונשתטה וחזר לקדמותו כדאיתא בפ"א דזבחים [י"ב ע"ב] ומייתינן לה בהוריות [י"א ע"א] וסנהדרין [מ"ז ע"א] ודחויין דאמרי בפ' קדשי קדשים [זבחים נ"ט ע"א] במזבח שנפגם כל הקדשים שהיו שם לר' יוחנן וכמה הל' דאיירי ר' יוחנן בדחויין אע"ג דנראה ונדחה ונראה כולהו לא דמי דכיון דגברא לא חזי בשעת שטות (ועומד) [ושמד] דבין קרבן ובין גברא הואיל וגזירת הכתוב הוא כדאיתא בסדר יומא פ' שני שעירים הרי הקרבנות כפסולי מוקצה ונעבד או כבעלי מום קבוע ובערכין פ' השג יד בנודר הל' היה עני והעשיר [י"ז ע"ב] מייתי' (ואם הוא), ואם דל הוא [ב]מצורע והוא עד דכתב בשבועות העדות דגזירת הכתוב הוא דלא הוי דיחוי (או) [אם] נדחה בינתיים אלא דר' יהודה פליג, ופליג נמי ר' יהודא באלו מציאות [ב"מ כ"ז ע"א] במציאה שהוקרו והוזלו וחזרה והוקרה כדאיתא התם דכל חד וחד מפיק ליה מקרא. וכן ההיא פ' טבול [יום זבחים ק"ב ע"ב], דאמר אבא שאול עד שיהא משעת זריקה ועד שעת הקטרה ובעי רב אשי נטמא בינתיים מהו אם נדחה או לא דדילמא כיון דטהור הוא בזריקה ובהקטרה לא אידחי כל חד וחד לפום סוגיא דידה ואין למידין זה מזה, ועוד יש להוסיף אלא שהרוב יוכיחו השאר כההיא דשלהי ע"ז [ע"ג ע"ב], הגדילו בהתר (התר) [מותר] ובההיא דהזורק [שבת ק"ב ע"א] שתי אמות בשוגג וכו'. [ו]כמה בענין (בשלהי) פ"ב דזבחים [ל"א ע"א] הל' כחצי זית וכחצי זית חוץ למקומו וכו' וכההיא דהמקשה [חולין ס"ט ע"ב] יצא שליש דרך רחם וכו'.
